כמה מילים בבוקר

קמתי הבוקר מהורהרת. עם תחושה של מתיקות אחרי יום האתמול, שבו בעיקר נפתחתי. והיה לי טוב עם זה. הוידוי עשה לי טוב גם אצל איתן. דיברנו על הנסיעה של י', על החרדות שלי ושל אבא בעניין הזה. הוא אמר שזה מצחיק שרק עכשיו גילינו שיש לי חרדות. שהצלחתי להסתיר אותן טוב. קיבלת הכשרה טובה הוא אמר, גם אם אין לך תעודה. לך ולאבא יש שפה משותפת, מהשטח. אתם מבינים אחד את השני. הוא שואל אותך- את חושבת שלא הייתי צריך לתת לו לנסוע? ואת מבינה שהוא אומר לך אני חושש. הוא אומר לך אל תבכי, את עושה לו מזל רע. ואת מבינה, הבעת רגשות זה משהו שיש להיזהר מפניו.
דיברנו על ההיפתחות שלי בזמן האחרון, איך מחיצות לאט לאט נפלו. איך בשיבעה ראיתי שאפשר אחרת. לא שהיה לי קל.
אבל לפרקים הרגשתי חלק, מהמשפחה הגדולה הזאת.