"...המהות העמוקה אינה בנתונים של השכל.
ונתונים אלה ובחלקים אלה קיימים הנימים. כמו נימים, אם הם סגורים אין חימצון ויש השפעות לזה. כך, נימי המחשבה, הלב, והנפש. אותם חוטים דקים מאוד כסיבים דקים. אותו סיב, ואפילו אחד. אם הוא נפגע אין הד. אין אור. החוסן שיש בנפש מתאזנת לא מאפשר לה אח"כ להתערבב בדברים טפלים בחייים. היא נותנת את הרגש כי האור של הלב מזין אותה. היא לא זקוקה להיות שייכת לעוד אחד כדי להיות עומדת על רגליה. ללא תלות.
לא תהרהר.לא תפחד. כי הקיום הזה הוא יומיומי. וזה כדי שתבינו שקיימים הרבה דרגות של איזון שהוא לא איזון כביכול. כמו שהשבירה יכולה להתחיל ומקו מסויים יכולה להיות שבירה. כאשר המנוע של הנפש לא פועל אין תנועה. אין רצון. כשאומרים הללויה יש בזה משקל רב מאוד. כאשר היא נמצאת בתוך זה לא יכולה להיות לא שמחה. לא יכולה להיות לא מודה. דרך "ואהבת לרעך כמוך" נכנסים לגבול של האיזון כי שם זה המשולש. ההכרה קולטת את הבריאה שבנו. את קיומה. את הקשר עם הבורא והסובב בו ברגע
אתמול בלילה לא כתבתי. לכן 3 וחצי. לא הייתה סיבה מיוחדת. סתם. התחשק לי פחות זמן מחשב. עכשיו בוקר ואני צריכה לצאת לעבודה. הייתה ליש ינה עמוקה וטובה, כזאת שלא הייתה לי זמן רב. חלמתי משהו על ו' המדריכה שהייתה מאוד טובה אליי, אך לא זוכרתץ מה. נדמה לי שמאז שסיפרתי לה מה עוב רלי אני תופסת אותה כחזקה מאוד. מישהי מדוייקת שבאמת אפשר להישען עליה בלי שתיתן הרגשה שהיא מרחמת. זה מה שאני צריכה.
בכל מקרה ימימה. אני אמשיך היכן שהפסקתי. כמה משפטים נוספים.
כמו שהשבירה יכולה להתחיל ומקו מסויים יכולה להיות שבירה. - האמת לא הבנתי..נמשיך
כאשר המנוע של הנפש לא פועל אין תנועה אין רצון. - כל כך נכון..אתמקד בזה:
שוב, הסטטיות. המנוע של הנפש לא פועל. ואז אין רצון עצמי, אין כיוון, אין ידיעה רגשית. יש היספחות. כמו סירה בים שהתקלקל לה המנוע ואז היא נספחת לאן שהרוח לוקחת אותה. יש תנועה, אך היא לא רצונית. יש מישהו אומר א' את זורמת א'. מישהו אומר ב' זורמת ב'. מישהו כועס את מתערערת, מישהו מאשים את מתאשמת. את לא יודעת כמה זה משפיע עלייך. את חושבת אני עצמאית. אבל למעשה מתחת לפני השטח פועלים עלייך כוחות זרים, זרמים תת קרקעיים עוצמתיים. ובלי המנוע של הנפש שלך, המתוקן, יהיה לך קשה מאוד מולם להגיע למקום שלך. האישי, הייחודי לך, הטוב שלך. עם זה אני נשארת היום.
