בוקר אחד. לכאורה רגיל.אבל לא באמת. בוקר שמאלץ אותי להתמודד עם המון דברים בבת אחת.
לא כתבתי הרבה זמן כי כל כך הרבה התרחש. בכל פעם שהעסיק אותי דבר מסויים שרציתי לכתוב עליו, מייד בא דבר אחר ותפס את מקומו. גלגל חיים שבו עליות וירידות.
הסיבה שאני נאלצת לעמוד מול זה הבוקר היא שיש לי ראיון להתמחות. בדברים האלה אני שקופה. צריכה לבוא נקייה מהבית או שהכל יישפך החוצה. אני אנסה לשלוט בזה ואז יתקבל דימוי של מישהי קפואה, ביישנית או משעממת. אני אעדיף כל דבר מאשר להחשף שם, אם אבוא בהרגשה שיש לי מה להסתיר.
ויש לי מה להסתיר.
ממה נתחיל?
אני בהריון. חודש שני. מזל טוב!! -שמחה עצומה, התרגשות,ציפייה...
אה, לא, רגע..אין דופק. מצטערים. יש סיכוי של עשרה אחוזים שזה ייסתדר.- אבל,עצב מהול בתקווה, תפילות, דמעות..
יש דופק! נס חנוכה! -אושר, הכרת תודה, רגיעה..שבוע של נחת.
אופס.הדופק איטי. הבדיקות לא תקינות. מצטערים מותק. אין כמעט סיכוי. עזבי, אין סיכוי בכלל. קורה!חוסר מזל! פעם הבאה!- ייאוש. אור קטן של אמונה מהבהב כמו הדופק של העובר. אבל בדרך כלל עצוב ומנסה להשלים.
הבדיקה הנוספת הייתה אמורה להיות היום. אבל בגלל הראיון אני דוחה את זה למחר.
איך זה בתור תיק שאני לא רוצה שיגלו?
הלאה.
ריב ממושך עם אחותי. כמעט ניתוק של כמה חודשים.
שונאת את זה. זה מגעיל אותי.
ואני גם מתגעגעת אליה נורא.
אבל אני לא יכולה להיות זו שיוזמת שיחה כי היא זו שיזמה את הריחוק.
אז זה גרם לכך..
שאבא שלי כועס עליי. הוא מאוכזב. ואתמול רבנו.
התפרצתי בסערת רגשות. הוא לא הקשיב.
הלכתי בלי לומר שלום.
וזה גרם לכך..
שהוצאתי הכל על בעלי.
ועכשיו גם הוא כועס עליי.
בקיצור, גלגל הרשע.
ילדה מתבגרת או לא?
ועכשיו אני אמורה ללכת לראיון לעבודה שבה אני אמורה לעבוד עם מתבגרים?
איך בדיוק אני מצפה להתקבל?
אז ככה:
לכולם יש קשיים. זה חלק מהחיים. יאללה צאי מזה.
איך ימימה אומרת? צריך לעשות הפרדות.
ובמהותי אני כולי טוב שעומד להתגלות.
טסה למקלחת ועפה לראיון.
לא כתבתי הרבה זמן כי כל כך הרבה התרחש. בכל פעם שהעסיק אותי דבר מסויים שרציתי לכתוב עליו, מייד בא דבר אחר ותפס את מקומו. גלגל חיים שבו עליות וירידות.
הסיבה שאני נאלצת לעמוד מול זה הבוקר היא שיש לי ראיון להתמחות. בדברים האלה אני שקופה. צריכה לבוא נקייה מהבית או שהכל יישפך החוצה. אני אנסה לשלוט בזה ואז יתקבל דימוי של מישהי קפואה, ביישנית או משעממת. אני אעדיף כל דבר מאשר להחשף שם, אם אבוא בהרגשה שיש לי מה להסתיר.
ויש לי מה להסתיר.
ממה נתחיל?
אני בהריון. חודש שני. מזל טוב!! -שמחה עצומה, התרגשות,ציפייה...
אה, לא, רגע..אין דופק. מצטערים. יש סיכוי של עשרה אחוזים שזה ייסתדר.- אבל,עצב מהול בתקווה, תפילות, דמעות..
יש דופק! נס חנוכה! -אושר, הכרת תודה, רגיעה..שבוע של נחת.
אופס.הדופק איטי. הבדיקות לא תקינות. מצטערים מותק. אין כמעט סיכוי. עזבי, אין סיכוי בכלל. קורה!חוסר מזל! פעם הבאה!- ייאוש. אור קטן של אמונה מהבהב כמו הדופק של העובר. אבל בדרך כלל עצוב ומנסה להשלים.
הבדיקה הנוספת הייתה אמורה להיות היום. אבל בגלל הראיון אני דוחה את זה למחר.
איך זה בתור תיק שאני לא רוצה שיגלו?
הלאה.
ריב ממושך עם אחותי. כמעט ניתוק של כמה חודשים.
שונאת את זה. זה מגעיל אותי.
ואני גם מתגעגעת אליה נורא.
אבל אני לא יכולה להיות זו שיוזמת שיחה כי היא זו שיזמה את הריחוק.
אז זה גרם לכך..
שאבא שלי כועס עליי. הוא מאוכזב. ואתמול רבנו.
התפרצתי בסערת רגשות. הוא לא הקשיב.
הלכתי בלי לומר שלום.
וזה גרם לכך..
שהוצאתי הכל על בעלי.
ועכשיו גם הוא כועס עליי.
בקיצור, גלגל הרשע.
ילדה מתבגרת או לא?
ועכשיו אני אמורה ללכת לראיון לעבודה שבה אני אמורה לעבוד עם מתבגרים?
איך בדיוק אני מצפה להתקבל?
אז ככה:
לכולם יש קשיים. זה חלק מהחיים. יאללה צאי מזה.
איך ימימה אומרת? צריך לעשות הפרדות.
ובמהותי אני כולי טוב שעומד להתגלות.
טסה למקלחת ועפה לראיון.
