יום שלישי, 3 בינואר 2012

2 שירים

קראת לי בוגדת
לא בגדתי
בין אצבעות כף רגלי
אניח פתק מקופל
לא בגדתי.

אתה לא תאמין.
אחרי מותי, מיני מתקשרים
יגלו בנפשי סימני ייסורים
אותות ייסורים.
אתה לא תאמין.
כי לא בגדתי.
פעלתי בתום לבב
איש לא מאמין.
אני זוכרת שאמרתי-
אבא בבקשה תאמין לי.
זו לא אשמתי.
אני בת 5.
היית מאמין?





אל תבכי ילדה
די. אל תבכי.
זו לא אשמתך
הימים יגידו
זו לא אשמתך.
עכשיו כולם מאמינים
רק את עדיין לא.
לא מאמינה
שלא היה אפשר אחרת.
שלא  הוחמאת.
שלא רצית?

בת 7, 17, 20, 21
או עשרים ושבע
תמיד
יבוא הלילה
שבו בלי שום הכנה
תהיי שוב
ילדה בת 5.